לפני למעלה מ 10 שנים הוכרז על תקן SCORM כסטנדרט לניהול בקרה ומעקב אחר תהליכי למידה בעלי תוצרים של למידה מתוקשבת לצורך בניית קורסים ופלטפורמות למידה. מטרת התקן לקשר בין מערכות ניהול למידה למערכות תוכן ולאפשר למערכת הניהול לדווח על כניסות ויציאות מפרטי למידה ועל הישגים בזמן תהליך הלמידה. במהלך עשר השנים האלו התפתחו אינספור טכנולוגיות ואמצעי מכשור שחייבו בניית תקן מחודש. כניסתם של הסמארטפונים והטאלבטים והתקשורת דרך הרשתות החברתיות הולידו את הסנדרט החדש TIN CAN API   שנבנה על ידי חברת Rustici Software.

מהו ה – Tin can API ?
זהו תקן חדש של e-learning שמאפשר לעקוב אחרי פעילויות למידה, בין אם הן און-ליין או אוף-ליין.  בצורה זו, ניתן לערוך פעילויות למידה במכשירים ניידים (פלאפונים, טאבלטים), סימולציות בעולמות וירטואלים, משחקים, למידה אוף-ליין (ללא קישור לאינטרנט), למידה חברתית ולמידה שיתופית.

  איך פועל ה – Tin Can API ?
כולנו יכולים ללמוד בכל רגע, אמצעי או מקום.  הסטנדרט החדש מאפשר לנו ליצור פעילות למידה   אשר נתוני ביצועה ישמרו וירשמו.  נתונים הנוגעים למתי ואיפה הלמידה התרחשה נרשמים באמצעות  statements   
ב – LRS (Learning Record Store) .

מהו ה- LRS ?
זהו מושג חדש, מערכת שמאחסנת בתוכה רישומים על פעילויות הלמידה (Learning Records ) בענן.
המערכת הזאת יכולה להיות בתוך ה- LMS או בלתי תלויה ב LMS  ולחלוק בנתוניה עם LMS  או עם כלים חיצוניים ליצירת דוחות.

ה- LRS  מאפשר לנו לדעת מי ביצע את פעילות הלמידה, מה נעשה ואיך נעשתה פעילות הלמידה וזאת ע"י פרוט "נושא", "פועל או פעולה" ו"אוביקט הלמידה".  לדוגמא: "אני שלחתי מייל".

איך מובנה ה Tin Can API ?
הסטנדרט מוגדר באמצעות ארבע שכבות:

שכבה ראשונה :
בשכבה הזאת, ה- Tin Can API , פיתח גירסה חדשה ומשופרת של הסטנדרט SCORM שמאפשרת:

• לעקוב אחרי פעילויות למידה בסביבות שאינן "מחוברות" לרשת או שהינן "מחוברות חלקית". כלומר, מכל מכשיר ומכל שרת בין אם הוא און-ליין ובין אם הוא אוף-ליין.
• לשדר תכנים מחוץ לפלטפורמה.
• שליטה מלאה בפיזור התכנים ובמעקב אחרי התלמיד.
• שימור תוצאות שונות עבור אותו קורס (מבחן התחלתי, מבחן סופי).
• מספר נסיונות.
• תוצאות מפורטות עבור מדדי הערכה.

שכבה שניה:
בשכבה הזאת, פותחה הטכנולוגיה המתאימה כדי לשמור מידע עבור פעילויות למידה "לא פורמליות".   כלומר, כל פעילות הקשורה ברשתות חברתיות (פייסבוק, טוייטר, לינקדין, יוטיוב וכו'), במשאבי ה Web 2.0 (בלוג, וויקי וכו'), פעילויות במכשירים ניידים (סמארטפונים וטאבלטים) ופעילויות מחוץ לרשת.

שכבה שלישית:
בשכבה הזאת פותחה הגישה לקריאה וכתיבה של הנתונים. ה Tin Can דורש שה LRS יכללו נתונים זמינים, שיאפשרו את שמירת הנתונים כמו גם את קריאתם.  ניתן לייצא את ה LRS לכלי דוחות חיצוניים וגם ל LRS אחרים.  דבר, המאפשר את ניתוח התוצאות וניתוח התכנים.

שכבה רביעית:
מאפשרת לנתח האם ההכשרה שנעשתה הינה רלוונטית לתאור התפקיד של האדם בארגון.
תרשימי הפעילות, תופסים יותר ויותר מקום "בשליטה" בפעילות העובד הן ברשתות החברתיות כמו בארגון.
כלומר, נתוני "האמת" על השגי העובד בארגון והנתונים שלו בשעות הפנאי, מתמזגים.  דבר זה, יאפשר לנו בעתיד לזהות את המסלולים ההכשרתיים/ ההדרכתיים הטובים ביותר ולנתח מושגים כמו: יעילות ו- ROI  של תוכניות ההדרכה.
אין ספק, שמדובר במהפכה של ממש בתחום הלמידה הארגונית.  אך האם, אנחנו כעובדים, אכן מעונינים בכך? האם אנחנו רוצים שיהיה לנו "אח גדול" ?

אילו שימושים יעשו בנתונים המעסיקים? האם אכן לצורך הפרסונאליזציה של תוכניות ההדרכה?
זהו עוד מצב בו מתחדדת ההבנה, ששינויים וכלים טכנולוגיים, ללא שינוי ארגוני-תרבותי, אין בהם ממש.
זהו עוד מצב בו בידינו, אנשי המקצוע, לכוון את השימוש בכלי ליישומו הנכון.